דעה
מאת : מריה ויינגולץ
כאשר דוד בן גוריון התפטר מראשות הממשלה ב-7 לדצמבר ב1953 על מנת לעבור לצריף שנבנה במיוחד עבורו בנגב מתוך אמונה שלמה כי בנגב יבנה העם, לא תיאר לעצמו שהמעשה האוונגרדי,דאז מעשה שנחשב כאוטופיה בהתגלמותה יוכיח את עצמו על בשרו של עם ישראל.
ברגעים בהם עלה דוד בן גוריון על הבריקדות למען הנגב והדרום,לא תיאר לעצמו את עוצמת חזונו שברבות הימים ילך ויתגשם.
על פניו נדמה שנרשמה הצלחה עבור החלום הציוני שהחל בלב המדבר, אך בחלוף השנים קיבל החזון משמעות אחרת.
ימים לא שקטים עוברים על הנגב, לילות לבנים מלאי חרדה מהולה בתפילה שההמנון הלאומי יניב פרי במציאות המודרנית ואכן נזכה להיות עם חופשי בארצנו. חופש שיבוא לידי ביטוי לא רק באוטונומיה גיאוגרפית אלא יתמזג עם שגרת חיינו.
ימים חשוכים חווה הנגב, ימים ולילות בהם תושבי הדרום נרדמים ומתעוררים לצלילי אזעקה וטרם צחצחו את שיניהם רצים למרחב המוגן, מחבקים את ילדיהם כמגן אנושי.
בעוד שערי הדרום הפכו לעיר רפאים, כל אחת בפני עצמה,מתאספת קבוצה עלובה של הגייס החמישי בלב תל אביב להפגנת מחאה.ההמון שמורכב כולו מאנרכיסטים והשמאל הקיצוני צועקים בקולי קולות לתוך המגפונים "לא כיפה, ולא ברזל –צה"ל לך לעזאזל".
בעוד שהמדינה ממשיכה בשגרת חייה, תושבי הדרום מתחילים להתרגל למציאות חדשה, מאות גראדים שוגרו לשטחה של מדינת ישראל והעולם כמנהגו נוהג בארץ שבה אזרחיה חיים במציאות מקבילה, שגרה בועתית ושגרה אימתנית, בהחלט אפשר לקבוע כי בנגב ייבחן העם!
בעידן של ימינו, תושבי הדרום עומדים לבדם על הברידקות חדורי מוטיבציה עם חלום שבו הממשלה תבצע את המהלכים הנכונים, ובאמצעות צה"ל תפסק התקופה האפלה אשר שוררת בדרום.
מאת : מריה ויינגולץ
ברגעים בהם עלה דוד בן גוריון על הבריקדות למען הנגב והדרום,לא תיאר לעצמו את עוצמת חזונו שברבות הימים ילך ויתגשם.
על פניו נדמה שנרשמה הצלחה עבור החלום הציוני שהחל בלב המדבר, אך בחלוף השנים קיבל החזון משמעות אחרת.
ימים לא שקטים עוברים על הנגב, לילות לבנים מלאי חרדה מהולה בתפילה שההמנון הלאומי יניב פרי במציאות המודרנית ואכן נזכה להיות עם חופשי בארצנו. חופש שיבוא לידי ביטוי לא רק באוטונומיה גיאוגרפית אלא יתמזג עם שגרת חיינו.
ימים חשוכים חווה הנגב, ימים ולילות בהם תושבי הדרום נרדמים ומתעוררים לצלילי אזעקה וטרם צחצחו את שיניהם רצים למרחב המוגן, מחבקים את ילדיהם כמגן אנושי.
בעוד שערי הדרום הפכו לעיר רפאים, כל אחת בפני עצמה,מתאספת קבוצה עלובה של הגייס החמישי בלב תל אביב להפגנת מחאה.ההמון שמורכב כולו מאנרכיסטים והשמאל הקיצוני צועקים בקולי קולות לתוך המגפונים "לא כיפה, ולא ברזל –צה"ל לך לעזאזל".
בעוד שהמדינה ממשיכה בשגרת חייה, תושבי הדרום מתחילים להתרגל למציאות חדשה, מאות גראדים שוגרו לשטחה של מדינת ישראל והעולם כמנהגו נוהג בארץ שבה אזרחיה חיים במציאות מקבילה, שגרה בועתית ושגרה אימתנית, בהחלט אפשר לקבוע כי בנגב ייבחן העם!
בעידן של ימינו, תושבי הדרום עומדים לבדם על הברידקות חדורי מוטיבציה עם חלום שבו הממשלה תבצע את המהלכים הנכונים, ובאמצעות צה"ל תפסק התקופה האפלה אשר שוררת בדרום.
חזק ביותר מרייה הציונית האמתית
השבמחק